בדיקות טרום הריון

בדיקת פקטורי קרישיות יתר F2, F5, MTHFR

בדיקות לפקטורי קרישה – FII, FV, MTHFR
חיפוש הפרעות הגורמים לקרישיות יתר של הדם – פקקת – Hypercoagulability / Thrombophilia

כ 15%- מכלל האוכלוסייה הינם נשאים של קרישיות יתר תורשתית או נרכשת.
קרשיות יתר יכולה לגרום למספר מצבים בעייתיים אצל אישה בהריון .

היא מעלה את השכיחות לפקקת, הפלות חוזרות במיוחד בשליש השני של ההריון, רעלת הריון (preeclampsia), היפרדות מוקדמת של השלייה, האטה בגדילה תוך רחמית של העובר ואף מוות תוך רחמי של העובר.

חשוב לבצע בירור כזה כשהאישה לא בהריון משום שבזמן הריון יש ירידה טבעית "נורמלית" של חלק מפקטורי הקרישה.
בזמן הריון ניתן לתת טיפול מונע שיכול בחלק מהמקרים להוריד את השכיחות של הסיבוכים שתוארו לעיל.

למה משמשת הבדיקה ?

הבירור של נטייה לקרישיות יתר נעשה שכיח בשנים האחרונות.
הוא נקשר למס' תופעות:

– הפלות חוזרות (הפלות טבעיות וסיבות גנטיות הקשורות בהן).
– איבוד הריון בשלבים מתקדמים של ההריון.
– דלקת ורידית עמוקה של הרגל.
– מחלות לב כלילית בגיל צעיר.
– אירועים של שליחת קרישית לאיברים שונים כמו למוח (STROKE).

AMH TEST בדיקת רזרבה שחלתית

בדיקת רזרבה שחלתית – AMH

בדיקת AMH הינה חדשה וחשובה מאוד להערכת הרזרבה השחלתית,
כלומר מספר הזקיקים שנותרו בשחלה.

בבדיקה מודדים את הורמון ה-AMH – ההורמון האנטימולריאני (Anti Mullerian Hormone).
הבדיקה חשובה מאוד לטיפולי פוריות, במיוחד IVF ובמקרים רפואיים אחרים.

* את הבדיקה ניתן לבצע בכל יום במשך החודש.

למה משמשת הבדיקה ?

מחקרים רבים בשנים האחרונות הראו כי בדיקת AMH, יחד עם בדיקות נוספות, חשובה מאוד להערכת הרזרבה השחלתית במקרים:

  1. טיפולי פוריות, במיוחד IVF. בדיקת AMH יכולה, יחד עם בדיקות נוספות, לסייע להערכת המינון הדרוש לשיפור היעילות והבטיחות של טיפולי IVF.
  2. הרכת האופציה, יחד עם בדיקות נוספות, לדחות את ההריון לגיל מתקדם יותר וכד’.
  3. עקב גורמי סיכון להתעברות.
  4. שחלות פוליציסטיות.
  5. מקרים רפואיים נוספים.

בדיקות במהלך הריון

_E2A9102BabyFuture-flat(LowREZ)

בודאי שמעת מהרופא שלך ואולי אף בצעת בהריונות קודמים אחת (או יותר) מבדיקות הסינון לתסמונת דאון. כיום קיימות חמש בדיקות סינון ביוכימיות שונות לאיתור תסמונת דאון (טריזומיה 21) בהריון. על מנת להקל עליך ציינו בטבלה את ההבדלים העיקריים ואחוז גילוי תסמונת דאון של הבדיקות השונות.

* כאשר כ- 5% מהנבדקות מופנות לבדיקת מי שפיר.
כל הבדיקות הנ״ל הן טובות. אולם, מעיון בטבלה מובן, שבדיקת האינטגרטד המורחב היא בדיקת הסינון הביוכימית המדוייקת ביותר והרחבה ביותר.

בדיקות סינון לתסמונת דאון בשליש הראשון והשני של ההריון

גיל הריון 11-13 בשליש ראשון ו-16-19 בשליש השני (שבועות מלאים).

בדיקות הסינון לתסמונת דאון הן בדיקות דם רגילות (אין צורך בצום), אינן פולשניות ואינן מסכנות את האם ואת העובר. המטרה העיקרית של הבדיקות היא לאתר הריונות בסיכון מוגבר לתסמונת דאון.

חשוב להבין כי בדיקת הסינון איננה בדיקה אבחנתית, כלומר אינה נותנת תוצאה של “כן” או “לא”, אלא בדיקת סינון סטטיסטית, המדווחת את מידת הסיכון (Risk). כיום קיימות מספר בדיקות סינון ביוכימיות שונות הנבדלות באחוזי הגילוי לתסמונת דאון.

ניתן להעלות את אחוזי החיזוי ע"י הרחבת הבדיקה והוספת הורמון ה-PLGF.

בדיקות סקר שליש שני ותבחין מרובע

בדיקת הסקר בשליש השני מתבצעת בשבועות 16-19 (שבועות מלאים). ניתן להעלות את אחוזי החיזוי ע"י הרחבת הבדיקה וביצוע תבחין מרובע. תבחין מרובע: תבחין משולש + הורמון האינהיבין. A-INHIBIN זהו הורמון הנוצר באופן נורמלי בהריון ע"׳ השיליה.

מעבדות זר היחידים בארץ שבודקים את האינהיבין ומכניסים אותו לחישוב הסיכון.

בדיקת דם PE TEST לאיתור סיכון לרעלת הריון (Preeclampsia)

בדיקת דם PE TEST – לאיתור סיכון לרעלת הריון (Preeclampsia)

הבדיקה מתבצעת בשליש הראשון של ההריון – רצוי שבוע הריון 11-13 (שבועות מלאים)

כ- 5% מהנשים בהריון מפתחות רעל הריון, שהינה אחד מסיבוכי ההריון הקשים
ונחשבת לגורם מספר שניים לתמותה ותחלואה של נשים בהריון בישראל.רעלת הריון נגרמת כתוצאה מהתפתחות בלתי תקינה של השליה, הגורמת לבעיות באספקת חמצן ומזון לעובר.
רעלת הריון מהווה סיכון משמעותי לאם ולעובר ויכולה להתפתח מהשבוע ה-20 ואילך.מרבית המקרים אינם ניתנים לחיזוי מראש. בעזרת סמנים פיזיולוגיים, סמני אולטרסאונד וסמנים ביוכימיים, (PLGF)
ניתן לעיתים לחזות את הסיכון להתפתחות רעלת הריון.חיזוי מוקדם מאפשר לרופא לתכנן את ההשגחה הרפואית ואפילו להקטין את חומרת המחלה.

מי נמצאת בסיכון לרעלת הריון?

מרבית המקרים של רעלת ההריון מתרחשים בהריון ראשון של נשים בריאות ללא כל גורמי סיכון ולכן אינם ניתנים לחיזוי מראש.

גורמי סיכון נוספים הם הריון מעל גיל 35, גיל צעיר מאוד, השמנה, סכרת, מחלות כלי דם, רעלת בהריון קודם ועוד.

כיצד ניתן לבצע את הבדיקה?

ניתן לבצע את הבדיקה בסניפי מעבדות זר ברחבי הארץ.

את הבדיקה ניתן לבצע בשליש הראשון, בגיל הריון מ־11 שבועות עד 13 שבועות ו- 6 ימים. אנו מבצעים את הבדיקות בהריונות חד עובריים, גם בהריונות IVF. לא נוכל לבצע את הבדיקה בהריונות רב עובריים, או כאשר העובר/ים מוקפאים, או תרומת ביצית.

Log in with your credentials

Forgot your details?